פסק-דין בתיק ע"פ 140/10

השופטת מ' נאור:

בפנינו שני ערעורים על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופטת נחמה מוניץ). כתב האישום ייחס למערערים, פיסל בן אחמד חליליה (להלן: "מערער 1", "פיסל"), אחמד בן שריף חליליה (להלן: "מערער 2", "אחמד"), חליל בן אחמד חלילייה (להלן: "מערער 3", "חליל") ושאוקי בן אחמד חליליה (להלן: "מערער 4", "שאוקי"), את העבירות הבאות:

1.       הריגה - עבירה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק").

2.       גרימת חבלה לאדם ולרכוש ברשלנות - עבירה לפי סעיפים 62 (2) ו- 38(2) (3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 (להלן: "פקודת התעבורה").

3.       הסעת רכב לא תקין - עבירה לפי תקנה 306 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה"), וסעיף 68 לפקודת התעבורה.

4.       אי תקינות בלמים של רכב - עבירה לפי תקנה 333 א' לתקנות התעבורה וסעיף 68 לפקודת התעבורה.

למערער 1 יוחסו גם העבירות הבאות:

1.       מעשה פזיזות תוך נהיגת רכב - עבירה לפי סעיף 338(1) לחוק העונשין.

2.       נהיגת רכב לא תקין - עבירה לפי תקנה 27(א) ו-(ג) לתקנות התעבורה וסעיף 68 לפקודת התעבורה.

3.       סטייה מנתיב נסיעה - עבירה לפי תקנה 40(א) לתקנות התעבורה וסעיף 68 לפקודת התעבורה.

למערערים 2, 3, ו- 4 יוחסו גם העבירות הבאות:

1.       הסעה ברכב מסוכן - עבירה לפי סעיף 343 לחוק העונשין.

2.       חובת הממונה על דבר שיש בו סכנה - עבירה לפי סעיף 326 לחוק העונשין.

1.       בכתב האישום נטען, כי במועד הרלוונטי היה המערער 2 הבעלים של רכב עבודה, משאבת בטון (להלן: "רכב עבודה" או"הרכב"). המערער 2, הינו קבלן ומנהל עסק מורשה לעבודות בנייה. רכב העבודה הנ"ל שימש אותו בעבודתו, ומתוקף תפקידו היה אחראי לתחזוקת הרכב ולתקינותו.

2.       המערערים 1, 3 ו-4 הינם בניו של המערער 2, ועבדו באותו הזמן בעסקו. המערערים 3 ו-4, בהנחייתו של המערער 2, טיפלו בתחזוקה השוטפת של רכב העבודה, אשר כללה ביצוע תיקונים במערכות הבטיחותיות ובתקלות, זאת על אף שאינם מכונאים מורשים, לא עברו כל קורס או הכשרה מקצועית לטיפול בכלי רכב, ואינם מיומנים בכך. בנוסף, ביצעו את עבודות התחזוקה והתיקונים של רכב העבודה ברחוב, במקום החנייה בצמוד למקום מגוריהם, ולא במוסך מורשה כמתחייב, וכן לא על ידי מכונאים ואנשי מקצוע שהוכשרו לכך, ובכלל זאת שימוש בציוד ו/או מכשור מתאים. כנטען בכתב האישום, בעקבות מעשים ומחדלים אלה, הוסע רכב העבודה בכבישים על אף שהמערכות בו וחלקיו לא היו תקינים. כך גם נוצרו ליקויים חמורים במערכת הבלימה - וביתר דיוק, בתופי הבלימה שבשני גלגליו הקדמיים של הרכב, שהיו סדוקים בכל היקפם ורוחבם. ליקויים אלו גרמו לסיכון בטיחותי ממשי ופגמו בפעילות מערכת הבלימה.

3.       המערער 1, שימש במועד הרלוונטי נהג של רכב העבודה. נטען, כי הלה ידע על תחזוקת הרכב הלקויה, בעיות הבטיחות ובפרט בעיות במערכת הבלימה, על כן לא השתמש במנגנון הבלימה הרגיל, וכשרצה להאט ולבלום, נהג להפעיל רק את אגזוז הברקס ולהוריד הילוכים.

4.       כפי הנטען בכתב האישום, ביום 02.02.06 סמוך לשעה 18:30, נהג המערער 1 את רכב העבודה בכביש 75 (להלן: "הכביש"), מכיוון רמת ישי לנהלל. באותו זמן נהג בכיוון הנגדי שרון אוחנה (להלן: "המנוח"), ברכב פרטי מסוג פורד פיאסטה (להלן: "הפורד"). בקילומטר ה- 28.4 של הכביש, סטה המערער 1 עם רכב העבודה שמאלה אל הנתיב הנגדי והתנגש עם חזית רכבו בחזית הפורד, בהמשך התדרדר הרכב אל השדה מעבר לשוליים השמאליים וגרר עמו את רכב הפורד. כתוצאה מהתאונה נהרג המנוח, המערער 1 נפצע קל, וניזוקו כלי הרכב המעורבים בתאונה. בזמן התאונה מזג האוויר היה נאה, ראות לילה טובה והכביש היה תקין ויבש.

בית המשפט המחוזי

5.       לאחר שבחן את המסכת העובדתית, ואת הראיות והעדויות, קבע בית המשפט, כי נהיגתו הרשלנית של המערער 1 ברכב העבודה, בשילוב ליקויים בטיחותיים חמורים, כתוצאה מתחזוקה לקויה ורשלנית, באשמת המערערים כולם, הם שגרמו לתאונה ולתוצאותיה. המערער 1 ידע, כך קבע בית המשפט, כי הטיפול ברכב אינו על-פי דין, וחרף זאת, נהג ברכב כאשר מערכת הבלימה לקויה. בכך נטל על עצמו את הסיכון שתארע התאונה ויגרמו נזקים לגוף ולרכוש.